האור שלם
מאת פאר יונתי
הדמונרך העליון והתיארן האלוהי
מלך המשיח בן דוד
 
השליח והפה לשמש
המלכות האלוהית
ולקול שלה ששמו הוא: האלוהים
 


חפש בתכנים

נשמח בבקשה לדעת, מהיכן הגעתם לאתר הקדוש הזה :






לקישורים נוספים...

חברים

atahari (35)
Mor:] (29)
or_el0 (30)
sharonush (26)
nir morad (27)
ziyonhdd (68)
טל וצאק (31)
00010101 (0)
R.T.U (26)
ליאור בלוי (41)
"מצפון" (34)
yaniqq1 (39)
tomsi9 (27)
mag.tuch (58)
zisnir (32)
Amily6 (30)
השורד האחרון (33)
a.g.d (116)
tut_122222 (29)
cool5 (26)
DAVIDMARY (71)
valitkolitmalli (29)
בן ברוך (32)
לידופודי (29)
nov1234 (33)
סגאפו (44)
א ו ח נ ה (45)
דריושש[= (29)
tracs (33)
ראובן 10ן (26)
orpaz19 (33)
ghost333 (32)
חת*ך !גם מת*ך (26)
i am 2 smart (30)
yossi360 (29)
אוראל ביטון (86)
ms14 (30)
shin516679 (28)
מור בוהדנה (31)
ifats5 (39)
the girls (27)
~yhayahid1~ (29)
eli (61)
conap (105)
מאור מספר 3 (26)
כו(ס)ון (27)
יוסי (33)
קלף חזק (46)
ליאור דני ואלון (27)
love rock (32)
סימה20 (35)
dni din (27)
רויטל (45)
nira_ba (50)
~BATLUSHA~ (27)
מושיקה (25)
good123 (44)
doron (31)
קורצקי:] (48)
Mami (46)
חיות על החיים (27)
spitz (38)
holy~ (39)
saaida.amnon (33)
=]] עדנו'ש (26)
הבוקרת הצעירה! (28)
rigger (34)
אלירן אוחיון (32)
טיפ טיפ (41)
-kiss- (31)
shon (31)
magicpoint (44)
lini42 (28)
ארטשס (26)
~סתיווש~ (27)
coolboy12 (28)
smaka (38)
mosnagar (51)
אבישג חדד (34)
b-boy (31)
אתוש פרץ (31)
remix (30)
$$חנוש$$ (27)
דלמתי מלך (25)
httpmyrid (0)
מנהל הרדיו (30)
ג!ל*ת (28)
שרוני** (82)
zadi 2 (28)
להקה (25)
מלך הספורט (25)
גילו'ש (26)
m_)b (29)
y@kir! (31)
שחר (25)
ORBASKETBALL (28)
maaor (31)
meshi4 (27)
ים של פחד (40)
לורד וולדמורט (28)
camille98 (30)
naor999 (28)
מחכה לנסיך (25)
ליאל הכוסון (26)
omerta8 (26)
war cheif (48)
עומר המלך (25)
כעיעדידי (34)
omerg100 (28)
!*doron*! (37)
אלידור84 (72)
RNV (25)
~~מלך~~ (25)
נטענטע (25)
Amley (26)
סאסקה אוצ'יהא (45)
המלך1 (30)
ww=ww (32)
אביחי (32)
אסיה 14 (30)
שובב מגיל קטן (27)
redd (39)
DarkAngle (29)
(15)
יעולוצ' (29)
44Ron44 (28)
liquid45 (38)
1000בנימין (41)
יותמימאמי96 (26)
שמש חיה (46)
pipa (29)
rabashka (26)
yevgeny1994 (28)
אירווין (23)
נורי10 (66)
המלך פאר
אגדת ברית המילה
לאברהם אבינו,
על-ידי ששת נשותיו
 המוהלות :
היה זה ציווי אלוהים לאברהם אבינו לבצע עליו את ברית המילה שהביא אותו לבקש מאת נשותיו: שרה, הגר, קטורה ועוד שלושת האחרות הבלתי מוזכרות בתורה הקדושה, להיות יודעות עליו, כדי לקבל מהן את רשותן ביום השבת וגם את הסכמתן החשובה מאוד, על היום שלמחרת הוא יום ראשון, כיום לביצוע ברית המילה הקדושה במפרה החשוב שבגופו התחתון, מפרה שנברא במין הזכרי של האדם,  גם למען מילתו.
 
תיאור מעשה הברית שהובא מפי אברהם אל כל נשותיו, גם על מנת ליידע אותן על זמן ביצועו, ושעמד כמעט להיעשות בהסכמתן, לתדהמתו הרבה של אברהם, לא מצא חן כלל וכלל בעיניי שרה אם יצחק, ובעיניהן של שאר חמשת הנשים האחרות שלו עד כדי כך שכולן כאחת, שומו שמים, התנגדו נחרצות בטרם הוצאתו לפועל של המעשה וכעסו על אברהם מאוד, מאוד...
הנשים הרעידו לו את דעתו ולא שתקו במשך כל שעות יום השבת, כשהן מפצירות בו רבות שלא לעשות על עצמו את ברית המילה, וגינו קבל עם ועדה מראש את הרצון לביצועה, שהייתה היא לא מקובלת בימים התנכיים והרחוקים ההם.
ואף יצאה השמועה למרחק רב מאוד מפה לאוזנו של רוב האדם, שמשוגע הוא בעיניהן אברהם הרוצה לבצע המילה בכל נפשו, כשהוא הראשון והאחד מכל האדם, על-פני אדמתו של העולם.
 
למה זה..? למה זה אברהם..? שאלו אותו כל נשותיו בפה אחד. למה זה תרצה לחתוך בבשר החי? למה זה תרצה להסיר את הדבר הזר מין המפרה החבוי ביותר שבגופך הטהור והזך? שאלו אותו שוב ושוב נשותיו.
הרי זה יכאב, וזה יצער אותנו מאוד כבתשעה באב! וגם זר ומוזר הוא המעשה ואף מגונה ולא מקובל!
ואלמלא היה זה ציווי האל, מחר בודאי, ביום ראשון עם עלות השחר, ודאי לא יהיו ידינו ואצבעותינו משתתפות במעשה.
 
ובמוצאי יום השבת, כשהיה זה ערב גשום ומלא רעמים וברקים אדירים, ולאחר שהנשים זרקו במשך כל שעות יום השבת על אברהם אבינו את התנגדותן הרבה לעשיית ברית המילה, לא נותר בהן הכוח עוד, להפציר ולמנוע ממנו את עשיית המעשה הנורא כביכול.
ואברהם היה באמונתו הרבה נחוש מאוד בדעתו, ועדיין נמצא הוא בשלו, כשהוא בכל מחיר של תקווה רוצה לבצע עליו את ברית המילה.
ולטובת יום המחרת, למעשה ביום ראשון, היה הוא זקוק באופן דחוף לבוא הנס למענו, וזאת למה ? מכיוון שהיה הוא בגילו התשעים ותשע שנים, וידיו בלאו הכי היו טובות לרעוד, מכדי לקיים את הציווי האלהי הקדוש, ולהיות המוהל של עצמו בלא יכול.
ובמצב כזה של המתנה מוצדקת, יחד עם סערת היום והתקווה בלב לאיזה שהוא נס מין האל, בערך בשעת העשר של הערב ההוא, עלה הוא על מיטתו לישון, ונדמה גם שרצה מאוד לחלום.
 
וכאשר האור עלה מבעד לעננים האפורים עם שחר יום ראשון, היו אלו הן כל חמשת נשותיו המוכרות ושאינן מוכרות ובראשן שרה, אשר הסירו בשיקול דעת אחת ומיוחדת את התנגדותן למעשה, ואף ריחמו על אברהם אבינו מאוד, מכדי שלא לבצע לו בעצמן את בריתו, כקודם וראשון מכל אחד אחר שבאדם.
ולאחר שיתוף פעולה ביניהן, בעצם הגעתן מדרך אוהלן המשותף אל פנים אוהלו, היה הצדיק שוכב ומכוסה בשתי שמיכות פוך מכובסות, כשהוא ממתין גלוי בגופו וער על מיטתו, כשכלבו מריח לידו.
וכשהן היו כנועות ועיניהן מבריקות כמראות והן לבושות על פי האופנה כרצונן, ורגליהן מוגפות כי היה זה יום חורפי אפרורי וגשום, הביאו נשות אברהם את עצמן גם להיות ליד מיטתו, כשהן רכונות מעליו ושואלות לשלומו, כהכנה מוקדמת לקיומה של ברית המילה הקדושה.
חום גופן הופנה ממקומן אל המפרה הערל והמיוחד שלו שהתאדם לו פתאום, וכשתנור של אש חימם גם מאוד את אוהלו.
והוא היה שוכב על מיטתו, מיטת העץ המתקפלת לפעמים, לה מזרון כחול וסדין לבן מושלג, כשכרית נוצות ברקמה ורודה הושמה תחת ישבניו, לאחר שהוסרו מעליו כל שמיכותיו.
אברהם היה גלוי כולו בגופו, והתמונה הייתה קשה ומגונה במיוחד לילדים ולילדות, וכנראה שאהובה מאוד במיוחד על נשים רבות.
גופו הגלוי של אברהם אבינו היה זך וטהור, ועורו חלק בלא שיער כביום היוולדו, חוץ ממה שבראשו וליד המפרה הבוגר שלו, כאשר היו הן מברכות אותו ואת הישות האלהית, שאפפה באור בהיר מאוד את פנים אוהלו.
הוא שכב על גבו, כשהיו הן מתפללות ומברכות את ברכת הברית בפיוטים בעלי טונים מאוד גבוהים, מיוחדים וידועים לכולם בנוסחם המזרחי ובזמר קהלי, עוד בטרם תהיה בריתו ותוסר ערלתו.
ובמשך שעה ארוכה מאוד במעמדם הנוכחי של בני משפחה ומוזמנים נכבדים אחרים, היו הן ממשיכות לפייט ולברך כלשונן ברגש רב, את האל וגם את זה שלמעשה גדול יהיה, ובכך החלו במעשה :
 
ולאחר שהן סיימו בסביבתו את תפילתן ואת ברכתן, והאכילוהו את צמח המרדימה להרדים, והשקוהו את היין המשכר, נמצאה שרה אימנו רכונה מעליו לגעת בקצה המפרה הגלוי שלו, שם בקצהו נמצאת ערלתו.
וכשתער חד ומלוטש של מוהלות, נאחז בין אצבעותיה הדקות והיפות, והיא מלאת הרגש והמחשבות בעלות היכולות הפרטיות, הייתה שרה האהובה לכל בלבוש שלם, בוחנת כיצד ופועלת גם לחתוך מהמפרה הבטוח של אברהם אבינו את ערלתו, המכסה את עטרת המפרה שלו המלוטף בידיי עופרה - ערלה שלכל הדעות, מיותרת לו מאוד.
 
והאישה עופרה הקנאית מאוד לבעלה הייתה מסייעת לשרה, ואוחזת בידיה את המפרה הנחשב כמקור סמכותו של אברהם אבינו, וכבעל מידת היכולות האינטימיות שלו, אוחזת בו בידיה לטפל בו כרצונה.
ובתוך כך שהיא בלחש סופרת מאחד עד עשר, היה נדמה שהיא מלטפת בו בכף ידה הימנית המרוחה בשומן הצפון, משפשפת בעדינות להקשיחו, כדי להקטין את כאבו בעת חיתוך ערלתו, וגם כדי שלא תהיה לאחר מכן, שום תזוזה מיותרת למענה של הכוונה המדויקת בידיי אשת אברהם האחרת.
ומה שהיה ניתן ככלל הוא לדעת, שתמיד הייתה היא האחרת גם זו שמאחרת אתו בלילות. ולמען הגילוי הנאות יאמר, שהאחרת היא מיכל אימנו שזזה עם אברהם בלילות, כשהייתה עימו  במחתרת כדי להסתתר מהאחרות.
 
ומיכל אימנו לה נפש האדם, הייתה סוככת בשתי כפות ידיה על שתי קרני-השפע הגדולות שלו, ואותן היא במיוחד עיסתה כדי להסיח את דעתו לחשיבה אחרת, על מנת להמעיט לו הכאב.
ותוך כדי כך ולמעשה, ידעה מיכל להזיז את הקרנות מצד אל צד, שמא יפריעו הן לשרה לחתוך את הערלה.
וכשאצבעות ידיה החלו להיות מוכתמות בדמו של המפרה הנאה והיקר מכל, ביקשה היא מדליה את צמר הגפן לספוג מעצמה את דמו של אברהם.
 
והייתה זו קטורה המשכרת בעלת היקב הנוכרי, שתִפְקדה להשקות את אברהם אבינו במעט מיין הענב המשכר, שהכינה משכבר הימים, כדי לערפל את חושיו ולמעט ככל האפשר גם כן את גודל הכאב, כשהיא בחיבור אחד חוזרת ומדקלמת פעם אחר פעם, את המנטרה: לחיים...לחיים, ובו בזמן בונה בחשיבתה את האפשרות המתאימה ביותר, להרשים את דליה להיות לו כעזר לאחר המעשה.
 
והנערה דליה יפת התואר והצעירה שבהן, הייתה ניצבת ומשקיפה קרוב למחזה בחרדת קודש מיוחדת, לוחשת דבר מה לאוזנה של קטורה, כשהיא שומרת ומנציחה להזכיר באמצעות שתי עיניה הכחולות והבוחנות, את תבונתו ועֶבְרו של אברהם אבינו, על מנת להחשיב מאוד את עברו.
ובנוצת העוף, הייתה היא רושמת כמעין דיווח לאומי על קלף פפירוס צבעוני, את כל פרטיי הברית מילה, מילה אחר מילה לדורות הנמצאים וגם לדורות הבאים, להם לבטח ייולדו תינוקות זכרים.
 
וכך ביצעו כדין וסיימו בהצלחה רבה וברגש רב, נשות אברהם אבינו ובראשן שרה להנהיג, תחת קולם של רעמים וברקים אדירים וגשמים נופלים, ובנוכחות אורו הבהיר של אלהים, את ברית המילה לגדול האומה הישראלית בסגנונה התבונתי רפואי, ובזה האופן המקודש, כשהייתה היא בהשגחת רוחו של אלהים –
ברית מילת חמשת הנשים המוהלות את אברהם אבינו במיטתו הקדושה שבתוך אוהלו, אוהל אשר הוא לו משכן תבונתי מאוד אישי, כשבסיומה של הברית שהייתה בסדר גמור, הן חבשו לו בעלי מרפא את המפרה הפצוע לו בראשו, ואותו הלבישו כחתן בבגדי משי להם תכלת וארגמן.
 
ובתוך כך, הגר אשת אברהם ואם ישמעאל, הייתה צופה במעשה שלא מתוך אוהלו, אלא מנגד ובסקרנות רבה, ולא מעבר לגבול ראייתה הברורה, כשהיא בחוץ יושבת על הסלע הרטוב, בוכה ונשענת בגבה על גזע העץ לו פרי מתוק בגשם השוטף.
וכפות רגליה הקפואות היו רוקעות ונוגעות בשכבת הבוץ שמתחתיה כשצעד איננו צעד, והיא דומעת והייתה מביטה בביצוע ברית המילה דרך פתחו הרחב של אוהל אברהם ממולה, ומבלי להציעה את עזרתה, בעודה נאלצת לאבד את הקשר האמיתי עם כל האחרות.
וכשבכלל ומראש, היא גם לא התכוונה לראות ומקרוב, את המעשה של חמשת הנשים המוהלות, הייתה הגר לועגת להן ומשפילה אותן בליבה, על שנכנעו בסופו של דבר לאברהם, כדי לבצע לו את בריתו, כאשר הוא להן ולה, היה בלתי שפוי ואינו מקובל, זר ומוזר בדרישתו המגונה לעניות דעתה.
 
ולפתע ללא התראה מוקדמת, קול צעקתה אל השמים במהרה הגיע, כשהיה מלווה בעוצמת רעשם של רעמים לפרקים, והיה מעורב בקול ירידת גשמים מקומיים וברחש שקשוק המים הזורמים אשר בתוכו של הנחל הסמוך, וגם נשמע יחד עם ציוצם של ציפורי שירים כשהם עפים או על צמרות העצים, כשהיא צועקת ובוכה...בוכה וצועקת מבלי שיאמר שהעצב והצער הם הנכונים ביותר עבורה.
והחמור שלה שניקשר בחבל אל העץ שלידה, היה בכבדות רבה נושם בעקבות הסערה, והיה גם בתנאי גדול ומיוחד מכיוון שלידה ובלחץ על כנו, היה מצבו בינוני מאוד למענה.
 
וכך הגר אשת אברהם, המשיכה להיות מתייפחת בבכי מר ורב דמעות, ורוקעת באדמה גם מאוד בשתי רגליה העייפות, מכיוון שעוד בטרם הברית לא רצתה לראות בין היתר ויותר מכל, את דם המפרה כשהוא פצוע ונוזל להכתים האצבעות, וגם לא יכלה לשאת את כאבו של היהודי הקדוש והיקר לה מטבעו.
 
ובסיומו של המעשה בחיתוכה הפתאומי של הערלה בתער החד שבידיי שרה אשתו בשליטה המקומית, ולאחר התנועה ההסברתית החדה של גופו, חבשו לאברהם אבינו שאר נשותיו בעלי מרפא את המפרה המנותח לו בקצה, ואותו הלבישו כחתן בבגדי משי להם תכלת וארגמן כפתור ופרח.
 

ומהמקרה הקדוש והתנכי הזה, שהתקיים בסדר גמור ביום חורפי וסוער באוהל מחומם עשוי עור בעלי חיים טהורים, היו הן נשות אברהם אבינו והמוזמנים הנכבדים כולם, שחזרו מיד אל מסלולם, מין המענה הנכון להם לעולם.


וכל זאת, כשכיום בימינו ולעד, דבר ברית המילה בכלל, הוא ציווי אלהי נצחי וגם מעשה רפואי קדוש ומקובל.
ותהיה נוכחות רוח האלהים מורגשת לסייע ולהדריך באור קדושה יתרה לכל ברית מילה כיום ולעולם לכל זכר נולד, ושהייתה עוד מימי קדם מתוך הציווי הנ"ל, מעת תחילתה וביצועה בידי חמשת הנשים לאברהם אבינו, אף-על-פי שהתנגדותן של הנשים ושל אחרים אליו בטרם המעשה הייתה מאוד עוינת ועזה, ודרישתו נראתה להן כביכול מגונה בהצגתה, וכשלעולם קדושת הברית חובה לכל זכר שבאדם, ובמיוחד לכל ילדיי ישראל.

התנאי החשוב מאוד
 כדי להשתייך
 לתבונת העברית
ממשיכת היהדות :

גם הציווי הבא ללא ספק, יתקל בהתנגדות רבה ועוינת, ובעיקר מצד חלקם של חוגים דתיים ורבנים חרדים בשוליים מסוימים, ואצל מעט כופרים אחרים - התנגדות עוינת בעלת השפעה זמנית, כנמשל למקרה האגדה הנ"ל.
אך אל חשש, משום שהעניין ימשיך להתקדם קדימה, והם ככופרים יהיו מיעוט לאחור בעזרת יהוה אלהים צבאות.
ידוע מראש מניסיון ומנבואה, שגם כיום וברוב הימים הבאים והרחוקים, יהא זה מעשה הקעקוע למילה "יוהוה" מעל איבר ההולדה, טבוע אצל המונים במחנות אוהדים, כשהוא רצוי מאוד לזכרה של הברית הנצחית המקודשת, שהייתה בעוד התגלות קדושה, שבין אלוהים לבין הנביא פאר מלך המשיח הגדול והעברי הראשון.
 
ותהיה יצירת הקעקוע האלהי מקובלת מאוד על יהודים בדורות האלה ובדורות הבאים, כמעבר לתבונת העברית ובהשגחת האלהים -קדושה במיוחד אצל כל בניי ישראל, ואף אצל בני דתות ועמים אחרים.
שום התנגדות עוינת וכופרת, לא תשפיע ח"ו להמריד כנגד העברית ולטובת דחיית עשייתה או ביטולה של "חותמת יוהוה".
 
החותמת כבר החלה להיעשות, ותבוצע  כאמור אצל יהודים ועברים רבים והמונים, וגם בעורם של כל מי שהיו עמים שונים ומדתות נבחרות, כמעבר חלק ומושלם אל תבונת העברית הקדושה וממשיכת היהדות. כשהעברית כעת ולעולם היא הדוגמה האחת המסוגלת והמקובלת ביותר על מסלול בטוח בחיים, כנצח לעולמים.  כך שלכבודם של דת העברית ו"חותמת יוהוה" ממרום העולם, יעמדו כל פלאי עולם.
 

 

 

גרפיקה : הנביא והמלך פאר יונתי.

קעקוע יוהוה על גוף המשיח הגדול -
נחרט על ידי בחורה נוצריה, בשם: אריאנה.
 

בנוסף לתיאור המצווה בתמונה, וישומה אצל עור גופו של העברי הראשון, להלן הדרכה קצרה וכתובה של המצווה אצל שני המינים העברים כאחד, הן אצל הזכרים העברים, והן אצל הנקבות העבריות, להיות מקודשים ושלמים לכבודה של תבונת העברית:
 
מצווה גדולה מאת יהוה אלהים צבאות, היא לחתום בעיטור קעקוע אמנותי בין התבור לבין האיבר  בקו ישר, וקרוב יותר אל האיבר מאשר אל התבור, בעור הגוף אצל הנער או הנערה, את המילה הקדושה "יוהוה" כשהיא ממורכזת במקומה, באותיות אדומות ממוסגרות בקו מקועקע שחור, כפתור ופרח.
ומתחת למילה "יוהוה", היא מילת האהבה, יש לקעקע שני מגני דוד שחורים מעוטרים, האחד מימינה והשני משמאלה, כשבמרכזו של כל מגן דוד, המשורטט בצורה משולבת, יש להטביע על העור בעיטור מקועקע אומנותי, את האות "ה" בצבע אדום, כשהיא ממוסגרת בקו צבוע בשחור, כפתור ופרח.

המרחקים והגדלים ב"חותמת יוהוה" אינם משמעותיים, אך צריכים הם להיות לעין יפים וסבירים.
גווני הצבע הנ"ל מומלצים מאוד, אך ניתנים גם לשינוי כייחודיים לכל הנושא/ת אותם במקומם.
 
יש לבצע את "חותמת יוהוה" אצל מקעקע/ת מקצועי/ת ביותר בסטריליות מלאה ובסביבה נקייה ומחוטאת היטב, מגיל 18 במדויק בתאריך העברי לכל זכר עברי, ומגיל 17 במדויק בתאריך העברי לכל נקבה עבריה, כאשר ברוב הימים היא ניתנת גם לחידוש.
 
ובדור העכשווי, הקעקוע הנשגב והקדוש להידרש, יתאים גם לעשייה בתאריך יום ההולדת העברי, למי שגבר או אישה, שעברו את הגיל המומלץ הנ"ל.
לא יהיה ואסור מאוד ובהחלט, שום קעקוע אחר חס וחלילה, מלבד "חותמת יוהוה" כנ"ל בסביבת האיבר המיני, על כל עור גופו של אדם עברי.
מקועקעי "חותמת יוהוה" שבאו במגע מיני והביאו ילדים, ילדיהם עברים עוד בטרם קועקעו לעת הקדושה.
גם אם הקעקוע נמצא רק אצל בן/בת זוג אחד/אחת בלבד, אז ילדיהם הם עברים עוד בטרם קועקעו לעת הקדושה.

 
"חותמת יוהוה", הנחשבת כמצווה אלהית קדושה ונצחית המאופיינת במובנה של המילה המקועקעת בסביבת האיבר המיני אצל הזכר וגם אצל הנקבה שבאדם, היא לאות חתימת הברית הבטוחה, שהייתה במשך הגעתה של המילה הקדושה "יוהוה" בשניות קודמות אל הארץ, דרך כל האור הטוב שבעולמות עליונים.
זוהי ברית שבין הנביא פאר מלך המשיח הגדול ואבי העברים, לבין הישות האלהית, תוך כדי הבטחה אלהית מקודשת לטובת הסכם הָרְבִיָּה, מתוך התגלות שהייתה לפאר מלך המשיח העברי, המקועקע הראשון בטבע ב"חותמת יוהוה", הבטחה שהייתה לו ביום ראשון כ' אייר ה'תשס"ה 29 מאי 2005.
בהתגלות זו שבתאריך הנ"ל, הייתה גם העת שקיבל המלך פאר על עצמו מאת יהוה אלהים צבאות, בהיותו תם ומושלם, גם את ייתרת כוחותיו האלהיהים העליונים והמושלמים –
כשייתרת הכוחות היא כזאת גם, שנחשבת לגן העדן הקדוש והמושלם, בעולם עליון ונפלא ביותר, על בסיסה של הערכה אינסופית חיובית ומדויקת מאוד.
 
קעקוע "יוהוה" בקדושתו לאין-סוף בכלל הוא כאמור ובעיקר, גם מעשה של שיוך מושלם במלוא הקדושה ובתוספת אנרגטית מרבית וחיובית לעולם, אל תבונת העברית ממשיכת היהדות -
הטבעת החותמת אכן ניתנת לתיאור, כמעשה של הזדהות ושיוך אלהי מוחלט במלוא הקדושה אל תבונת העברית המסוגלת ביותר כדוגמה, תוך כדי המשך עצם קיומה של השגחה רוחנית אלהית טבעית וצמודה במיוחד, השגחה בעת הטבעת הקעקוע הנכסף בפרט, ולאחר מכן למי שנושא אותו למשך כל חייו בכלל, כשלכבודם של תבונת העברית ו"חותמת יוהוה" ממרום העולם, יעמדו כל פלאי עולם.
 
Facebook

‎Peer Yonati likes

  
לחץ/י את ה-LIKE ל- Peer Yonati 
ולאתר הקדוש הזה ! 
Create your Like Bade
 ---------------------------------------------

הַנָּבִיא פְּאֵר יוֹנָתִי
מֶ לֶ ךְ  הָ ע וֹ לָ ם
כדמונרך עליון
אל-מוות לנפשו לרוחו ולנשמתו היחידה 
ולגופו חיים למשך זמן אינסוף ללא גבול.
 
השליח והפה לשמש
המלכות האלהית
והמארגן את אשקלות האלהים
כעבדיו ומשרתיו בצבאות מלחמה
להיות בו פאר יהוה האחד
אלמוות שבעצמות הגוף ובבשר ודם.

פאר יונתי המשיח והמלך הגדול.
------------------------------------------------

אל דף הפייסבוק (facebook) של
Peer Yonati לחץ/י כאן !
-----------------------------------------------------
גלויות ומכתבים מכול בני הדתות
לבקשות -
הצלחה, זיווג, אושר, פרנסה, רפואה...
אפשר לשלוח אל:
פאר יונתי ת.ד 6067 לוד.
 אל הדף הראשי של האתר לחץ/י כאן !
מהטכני של חיל האויר בחיפה אל בסיס תל-נוף כיום בסיס עקיר ליד גדרה כמצ"ק מ-1967 עד לדרגת סמל כולל אלימות גופנית קשה כלפיו עם סבל רב מאת סמל אחראי אזרח עובד צה"ל בשם: אפרים, שגם הכשיל את הקידום בדרגות - ועוד שש שנות מילואים באות יום כיפור כגאה בצה"ל ובמפקדיו
המלך פאר יונתי
תליון עברי - עיצוב, פאר יונתי
המשיח פאר בתחום המחשבים סיון תשסז - מאי 2007, בערך משנת 1979 במחשב האישי - קומודור 64
פאר המשיח - תלמיד בן 10 בית ספר ממשלתי ע"ש רמז בלוד
אתרוג ולולב תשל"ז - סוכות בכותל הירושלמי
לכתך אחריי", פאר יונתי, לוד, ישראל, 1990
וירא אלוהים את האור כי טוב", פאר יונתי, לוד, ישראל, אפריל 89
משה מקבל את לוחות הברית, ג'יימס טיסו, צרפת, 1836-1902
ספר תורה עטור מעיל רקום זהב, איטליה, המאה ה-18
לתמונות נוספות...
X סגור חלון
 ולאחר שתסיימ/י לקרוא לחץ/י על ה-X בסגור חלון זה,
כי החלון מסתיר את מה שמתחתיו !
הנביא פאר יונתי
אדון ומלך העולם
המשיח והמלך הגדול - 
השליח והפה לשמש
הקדושה ולזרועותיה.
העברית - ממשיכת היהדות | 
מאמינה וקדושה:
לנצרות, לאסלם, להינדואיזם, ליהדות, לבהאית
ולעוד כעשרת אלפי הדתות השונות
ברחבי העולם.
-------------------------------------------------
הלוגו של הדמונרך פאר יונתי
המשיח והמלך הגדול -
עיצוב הלוגו והגרפיקה:
הנביא והמלך פאר יונתי.
סמלי מקצת הדתות הקיימות:
נצרות.  אסלם.  הינדואיזם.  יהדות.