ערך זה כולל רשימה של פרעוני מצרים העתיקה, החל מהתקופה השושלתית הקדומה, בשנת 3000 לפנה"ס לערך וכלה בקיצו של בית תלמי, כאשר הפכה מצרים לפרובינציה רומית תחת שלטונו של אוגוסטוס קיסר בשנת 30. עקב הערפל ההיסטורי ששורר בחלק מהתקופות והבעיה שזוהתה בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק ייתכנו כפילויות ואי דיוקים בתאריכים הנקובים כאן. בעיקרון התיארוך בטבלאות נעשה לפי הכרונולוגיה הגבוהה.

[עריכה] רשימה חלקית של רשימות פרעונים קדמוניות

רשימת המלכים מתקופת רעמסס השני שנמצאה באבידוס

מקורות בהם משתמשים כדי לבנות את רשימת הפרעונים כוללות:

• אבן פלרמו - שבר אסטלה הכוללת רשימות מלכים מהשושלת הראשונה ועד החמישית
• רשימת המלכים מטורינו - פפירוס מתקופת רעמסס השני הכולל רשימה של רוב המלכים עד תקופתו
• האגיפטיקה של מנתון מהמאה השלישית לפניה"ס וכוללת רשימות מלכים
• רשימת המלכים מאבידוס - רשימה "מצונזרת" הכוללת 76 מלכים ופרעונים מהשושלת הראשונה ועד השושלת ה-19 שנמצאה באבידוס.
• רשימת המלכים מכרנך - כוללת 61 מלכים, אך רק 39 עדיין קריאים
• אבן דרום סקארה - על מכסה הסרקופג של המלכה אנח'סנפפי הראשונה הכוללת רשימת מלכים מהשושלת השישית
• לוח סקארה - רשימה הכוללת מלכים לא מלאה, מהשושלת הראשונה ועד ה-19.

הכומר ארכיבד סייס השווה בין הרשימות השונות בספרו The Ancient Empires of the East מ-1984 בנוסף לרשימות שנמצאו אצל הרודוטוס, דיודורוס סיקולוס, ארטוסתנס, ואפילו רשימה מוזרה המשויכת ל"סופרים ערביים".

[עריכה] התקופה הפרוטו-שושלתית

תקופה זו, בשלהי התקופה הקדם שושלתית, היא התקופה בה מצרים התחתונה ומצרים האחרונה התחלו להתקדם לקראת שלב של איחוד פוליטי.

[עריכה] מצרים התחתונה

[עריכה] מצרים העליונה

פלטת נערמר, בה מתואר איחוד מצרים התחתונה ומצרים העליונה

[עריכה] התקופה הארכאית

ערך מורחב – התקופה השושלתית הקדומה

תקופה זו כוללת את התקופה השושלתית הקדומה, בה שלטו במצרים השושלות הראשונה והשנייה:

[עריכה] השושלת הראשונה

מלכי השושלת הראשונה שלטו במצרים המאוחדת משנת 3050 לפנה"ס ועד ל-2890 לפנה"ס:

[עריכה] השושלת השנייה

מלכי השושלת השנייה שלטו במצרים משנת 2890 לפנה"ס ועד ל-2686 לפנה"ס:

[עריכה] הממלכה הקדומה

"הממלכה הקדומה" הוא השם שניתן לרצף התרבותי הגדול הראשון מבין שלושה אשר נוצר בתחומי עמק הנילוס. בתקופה זו מלכו השושלות השלישית עד השישית. חלק מחוקרי מצרים העתיקה מכלילים בתקופה זו גם את השושלות השביעית והשמינית כהמשך מצומצם לתקופה זו אשר מרכזו היה בממפיס.

בירתה של הממלכה הראשונה הייתה ממפיס, אולם התקופה נודעה בעיקר בשל הפירמידות הרבות אשר נבנו במהלכה.

[עריכה] השושלת השלישית

מלכי השושלת השלישית שלטו במצרים משנת 2686 לפנה"ס ועד ל-2613 לפנה"ס. בקרב החוקרים חלוקות הדעות בדבר מספר הפרעונים בשושלת זו.

[עריכה] השושלת הרביעית

ערך מורחב – השושלת הרביעית

בין שליטי השושלת הרביעית אשר שלטו במצרים בין השנים 2613 ל-2498 לפנה"ס נמנים גם הבונים של שלושת הפירמידות הגדולות בגיזה:

[עריכה] השושלת החמישית

מלכי השושלת החמישית שלטו במצרים משנת 2498 לפנה"ס ועד ל-2345 לפנה"ס. בעקבות עליה בתקופה זו בכוחו של אל השמש רע מאון (הליופוליס), נכלל שמו במרבית משמות הפרעונים של השושלת:

[עריכה] השושלת השישית

מלכי השושלת השישית שלטו במצרים משנת 2345 לפנה"ס ועד ל-2181 לפנה"ס:

[עריכה] תקופת הביניים הראשונה

תקופת הביניים הראשונה הוא השם שניתן לתקופה שבין הממלכה הקדומה לממלכה התיכונה. לאחר מותו של פפי השני הלכה ממלכת הפרעונים והתמוטטה: איחוד הממלכות קרס וברחבי הממלכה קמו שליטים מקומיים. בסביבות שנת 2160 לפנה"ס ניסו פרעוני שושלת חדשה לאחד את מצרים התחתונה וזאת בזמן ששושלת מקבילה מאחדת את מצרים העליונה. בין השושלות פרצו עימותים חריפים אשר נמשכו כמאה שנים ובסופם הובסו פרעוני הממלכה העליונה בידי מנתו חותפ הראשון אשר נחשב למיסד הממלכה התיכונה. כתוצאה מפילוג היסטורי זה, התקשו החוקרים להסכים באשר לשאלה מי היה השליט המצרי באותה התקופה, בעיקר בקרב השושלות ה-7 וה-8.

מפאת ריבוי הגרסאות בנוגע לפרעונים בתקופה זו לא ניתן להציג תמונה אחידה בחלק זה של הרשימה. סברה אחת מני רבות מונה בתקופה זו את המלכים הבאים:

[עריכה] השושלת השביעית והשמינית

המידע לגבי השלטון בתקופה זו אינו ברור. על פי מנתון, היסטוריון מצרי מהמאה השלישית לפנה"ס, בזמן השושלת השביעית מלכו במצרים 70 מלכים, כל אחד מהם מלך יום אחד בלבד - ידיעה שמהימנותה מוטלת בספק. על פי מנתון בשושלת השמינית מלכו 27 מלכים במרכזם היה בעיר ממפיס ממצרים התחתונה. מלכים אלה שלטו 146 שנים. מקור אחר מתקופה זו המצטט את מנתון מציין שבתקופה זו מלכו 5 מלכים ושתקופת שלטונם ארכה 100 שנים. בסקארה ששימשה כנקרופוליס של ממפיס נמצאה פירמידה של המלך איבי מהשושלת השמינית. מלכי השושלת השמינית טענו שהם צאצאים של מלכי השושלת השישית. אחת העדויות החשובות מתקופה זו הוא פפירוס ליידן המספר על התמרדויות של גדודים זרים, אי סדר פנימי ופלישות של שבטים.

• נטריקר
• מנכר
• נפרקר השני
• נפרקר השלישי
• ג'דקר השני
• נפרקר הרביעי
• מרנהור
• מנקמין הראשון
• ניקר
• נפרקר החמישי
• נפרקהור
• נפרקר השישי
• נפרקמין השני
• איבי הראשון
• נפרקאור
• נפרקאוהור
• נפרירקר השני

[עריכה] עוד מלכים שאינם ידועים

• וואדג'קר
• סקמקר
• איטי
• אימחוטפ
• איסו
• איתנו

[עריכה] השושלות התשיעית והעשירית

על פי מנתון היו בשושלות אלה 19 מלכים. השושלת התשיעית כללה שליטים מ"בית אכטואס". מלכים אלה ידועים משלושה מונומנטים שנשאו את שמם. החשוב בהם הוא אכטואס הראשון שאיחד תחת שלטונות את מחוזות מצרים העליונה עד יב שבאזור אסואן. מלך זה הפך את העיר הרקליאופוליס שבמצרים התחתונה לעיר בירה. העיר המשיכה לשמש כעיר בירה גם בתקופת השושלת העשירית. בתקופת שלטונם התחזקה משפחהת לוחמים במצרים העליונה ששלטה בתבאי שנשאו את השמות "אַ‏נתֶ‏פ" ו"מֶ‏נת-חותֶ‏פּ". משפחה זו הייתה מרכז ההנגדות לשלטון הרקליאופוליס.

• נפרקר השביעי
• שלושה מלכים ששמם אַ‏כטואֶ‏ס (שם אלטרנטיבי חֶ‏טי)
• מרי-חטור
• מריקר

[עריכה] השושלת ה-11

מקורם של מלכי השושלת ה-11 במצרים העליונה והם שלטו החל משנת 2134 לפנה"ס ועד לשנת 1991 לפנה"ס:

[עריכה] הממלכה התיכונה

תקופת הממלכה התיכונה היא התקופה שבין תקופת הביניים הראשונה לבין תקופת הביניים השנייה. בנוסף לשושלת ה-12 אשר מהווה את עיקר תקופת הממלכה התיכונה ישנם חוקרים המונים גם את השושלות ה-11, 13 ו-14 כחלק מתקופה זו.

[עריכה] השושלת ה-12

תקופת השושלת ה-12 הייתה תור זהב במצרים העתיקה. פרעוני השושלת שלטו בממלכה משנת 1991 לפנה"ס ועד 1782 לפנה"ס:

[עריכה] תקופת הביניים השנייה

תקופת הביניים השנייה היא תקופה המפרידה בין תקופות הממלכה התיכונה והחדשה. תקופה זו החלה עם תחילתה של השושלת ה-13 שהייתה שושלת חלשה ונמשכה עם כיבוש מצרים בידי ההיקסוס אשר היוו בשלטונם את השושלות ה-15 וה-16.

השושלת ה-13 הייתה חלשה בצורה ניכרת ביחס לקודמתה, ונכשלה בהחלת השלטון הממלכתי על חלקים רבים בממלכה. חולשה זו נוצלה בידי השליטים המקומיים באזור כמואיס שבדלתא להקמת השושלת ה-14 כשושלת נבדלת מזו של שאר מצרים. צעד זה הוא הסנונית המבשרת את בואה של תקופת הביניים השנייה. כאשר כבשו ההיקסוס את ממפיס, הכריזו פרעוני מצרים בתבי על הקמת השושלת ה-17, שושלת אשר הדפה לבסוף את ההיקסוס ממצרים חזרה לאסיה.

[עריכה] השושלת ה-13

בשל חולשתה של השושלת ה-13 קשה ליצור רשימה מדויקת של השליטים בה. איגרות שנמצאו מהתקופה מרמזות שרבים ממלכי השושלת נשאו שמות בעלי זיקה לפרעוני השושלת ה-12 וזאת כדי לנסות ולחזק את מעמדם החלש בקרב העם. שם נוסף שהיה נפוץ בקרב מלכי השושלת ה-13 היה סובחוטפ שמשמעותו: "האל סובח מרוצה". שם זה מציין את החשיבות שהייתה לאל בוסח (אל תנין) בתקופה זו. פרעוני השושלת ה-13 מלכו במצרים משנת 1876 לפה"ס ועד לשנת 1650 לפה"ס לערך:

• אמנ מ חאת - סבכ חתפנרצח. ראה סיפור סנהת
• אמנ מ חאת - סנבפ
• סקמר-קוטבי
• אמנמאט החמישי
• סהטפיבר הראשון
• יופני
• אמנמאט השישי
• סמנקר
• סהטפיבר השני
• סוודג'קר
• נדג'מיבר
• סובחוטפ הראשון
• רניסנב
• חור הראשון
• אמנמאט השביעי
• סובחוטפ השני
• קנדג'ר
• אימירה-משה
• אנטף הרביעי
• סת'
• סובחוטפ השלישי
• נפרחוטפ הראשון
• סיהטור
• סובחוטפ הרביעי
• סובחוטפ החמישי
• אייב
• אי הראשון
• איני הראשון
• סוודג'טו
• אינב
• חורי
• סובחוטפ השישי
• דדומס הראשון
• איבי השני
• חור השני
• סנבמיו
• סחנר הראשון
• מרחפר
• מרירקר

[עריכה] השושלת ה-14

השושלת ה-14 הוקמה בעיר כמואיס שבשפף נהר הנילוס. שליטיה שלטו בצפון מצרים במקביל לשליטי השושלת ה-13, בין השנים 1785-1633 לפנה"ס:

• נחסי
• חטיר
• נבפאור
• סנבר
• מרירדג'פר
• סוודג'קר
• הריבר
• סנחיבר
• קנפרטמר
• נפרירבר
• אנקר

[עריכה] השושלות ה-15 ה-16 ו-ה-17

בתקופת שלטונם של שושלות אלה מצרים הייתה מחולקת לשני אזורי שליטה נפרדים: מצרים העליונה (הדרומית) שמרכזה היה בתבאי, ומצרים התחתונה (הצפונית). השושלות שלטו במקביל.

[עריכה] השושלת ה-15

השושלת ה-15, הייתה שושלת ההיקסוס הראשונה. אנשים ממוצא שמי שהגיעו מאזור הסהר הפורה (ככל הנראה מכנען). הם הקימו ממשל באזור מצרים התחתונה, ומרכזם היה בעיר אווריס. על פי רשימת המלכים מטורינו היו בשושלת 6 מלכים. אין ביטחון בשמות וסדר המלכים. מלכי השושלת מלכו במאה ה-17 וה-16 לפנה"ס

• סליטיס
• בנון
• אפכנן
• אפופיס
• ח'מודי

[עריכה] השושלת ה-16

חרפושית עם הכתובת "בן רע, יעקב-הר, נחון בחיים", נמצא בתל שקמונה, המוזיאון הימי הלאומי

שושלת מקומית ששלטה במצרים העליונה ומרכזה היה בתבאי, במקביל לשלטון השושלת ה-15 במצרים התחתונה. תקופת מלוכתם מוערכת ב-50 עד 100 שנים.

• ענת-הר
• אסר-אנט
• סמקן
• זקט
• וואסה
• קר
• פפי השלישי
• בבנק'
• נבמאאטר
• ניקר השני
• אהוטפר
• אנטריר
• נובנק'ר
• נובוסר
• קאוסר
• קמור (פרעה)
• יעקב-הר (ידוע גם במקורות שונים כ"יעקב-בעל")
• יקבאם
• יואם
• אמ'ו

[עריכה] השושלת ה-17

מסמכים שנמצאו במצרים מתארים המשכיות בין פרעוני השושלת ה-13 לאלו של השושלת ה-17. מכאן ניתן להסיק כי בחלקים של מצרים אשר לא נכבשו בידי ההיקסוס המשיך להתקיים שלטון הפרעונים. גם בשושלת זו נמצאות גרסאות רבות של השליטים בה ועל רובם המידע דל מאוד. סופה של השושלת הגיע עם גירושם של ההיקסוס והקמת הממלכה החדשה בשנת 1580 לפנה"ס. השושלת שלטה במצרים העליונה ומרכזה היה בתבאי. כאן מובאים מספר מלכים מתקופה זו:

• אנתפ החמישי
• רע חוטפ
• סובכ מזף
• ג'הוטי
• אמנ טו חוטפ השביעי
• נביראו השני
• סמננר
• סוסרנר
• סובכ מזף השני
• אנתפ השישי
• אנתפ השביעי
• טאו הראשון
• טאו השני
• כא מוס

[עריכה] הממלכה החדשה

הממלכה החדשה היא התקופה בה שלטו במצרים השושלות ה-18, 19 וה-20. הייתה זו התקופה בה ראתה מצרים את ההתפשטות הטריטוריאלית הגדולה ביותר בתולדותיה והממלכה השתרעה מנוביה בדרום ועד לסוריה בצפון, שם נלחמו צבאות המצרים בצבאות החיתים. מבין הפרעונים החשובים בתקופה זו ניתן לציין את אחנתון (אמנחותפ הרביעי) אשר יסד דת מונותאיסטית סביב האל אתן ואת הפרעה רעמסס השני אשר הצטיין בכיבושיו בתחומי ארץ ישראל וסביבותיה.

[עריכה] השושלת ה-18

פרעוני השושלת ה-18 שלטו במצרים מ -1580 לפנה"ס ועד ל-1320 לפנה"ס:

שם	תמונה	שנות השלטון	הערות
יעחמס הראשון		1546-1580 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי נב-פחתי-רע. גרש את ההיקסוס ואיחד את מצרים מחדש תחת שלטון נא אמון התחיל את מסעות הכיבושים לכנען
אמנחותפ הראשון	‏	1526-1546 לפנה"ס	-כבש ביחד עם יורשו את כנען ומשם המשיכו לכבוש את מיתני.
תחותמס הראשון	‏	1512-1525 לפנה"ס	- הרחיב את גבולות מצרים בדרום, וצרף את נוביה לאימפריה המצרית, הגיע במסעותיו עד נהר הפרת.
תחותמס השני (אנ')	‏	1504-1512 לפנה"ס	-
חתשפסות	‏	1482-1503 לפנה"ס	מלכה אשר נשאה בתואר "מלכת מצרים"
תחותמס השלישי	‏	1450-1490 לפנה"ס	-
אמנחותפ השני	‏	1425-1450 לפנה"ס	-
תחותמס הרביעי (אנ')	‏	1417-1425 לפנה"ס	-
אמנחותפ השלישי	‏	1379-1417 לפנה"ס	-
אחנאתון (אמנחותפ הרביעי)	‏	1362-1379 לפנה"ס	שינה את שמו מאמנחותפ הרביעי לאחר הרפורמה בדת שהנהיג. לפי מספר תאוריות בתקופתו התרחשה יציאת מצרים. תאוריה נוספת (החוקר גראהם פיליפס) גורסת כי רבים מבני מצריים שהאמינו במונותאיזם יצאו את מצריים ביחד עם בני ישראל.
סמנח כא רע (אנ')	‏	1361-1364 לפנה"ס	ישנה תאוריה הגורסת כי סמנח כא רע היא בתו של אחנאתון והאשה שיועדה לתות ענח אמון
תות ענח אמון	‏	1352-1361 לפנה"ס	- החזיר את עיר הבירה לתבאי, ואת האל הראשי אמון
איי (אנ')	‏	1348-1352 לפנה"ס	היה יועצו הפוליטי של הפרעה תות ענח אמון וירש ממנו את המלוכה הוא חשוד בהריגת תות ענח אמון
חורם ח'ב	‏	1320-1348 לפנה"ס	- היה שר הצבא של תות ענח אמון חשוד ברציחתו

[עריכה] השושלת ה-19

השושלת ה-19 החלה בהמלכתו של רעמסס הראשון, אשר היה מפקד צבאי, בידי חורם ח'ב. מלכי השושלת שלטו במצרים משנת 1293 לפנה"ס ועד 1185 לפנה"ס:

שם	תמונה	שנות השלטון	הערות
רעמסס הראשון (אנ')	‏	1320-1318 לפנה"ס	הומלך על ידי חורם ח'ב ומלך יחד עם בנו סתי בשל גילו המופלג
סתי הראשון	‏	1318-1304 לפנה"ס	- יצא למסעות כיבוש בארץ כנען
רעמסס השני	‏	1304-1237 לפנה"ס	יש הטוענים כי בתקופתו החלה יציאת מצרים
מרנפתח	‏	1236-1223 לפנה"ס	הראשון לתאר בכתביו את "ישראל" בתעודה שאינה עברית.
אמנ מסס	‏	-	השתלט על השלטון בכח. שלטונו נחשב כלא חוקי
סי פתח הראשון		-	שלט שלטון לא חוקי בממלכה
סתי השני	‏	1216-1210 לפנה"ס	החזיר את המלוכה לבני השושלת
סי פתח השני		1210-1200 לפנה"ס	שליט אחרון בשושלת ה-19

[עריכה] שלטון סורי קצר

• שליט ירסו (אנ') - סורי אשר המליך עצמו למלך במצרים בתקופת האנרכיה של סוף תקופת שלטון השושלת ה-19. הוא עלה לגדולה בתקופת מלכותו של סתי השני. כפה על כל מצריים מס כבד. שליט זה מוזכר בפפירוס האריס א.

[עריכה] השושלת ה-20

פרעוני השושלת ה-20 שלטו במצרים משנת 1200 לפנה"ס ועד לשנת 1085 לפנה"ס:

[עריכה] תקופת ביניים שלישית

[עריכה] השושלת ה-21

בזמן כהונתו של רעמסס האחד עשר נחלש מאוד כוחה של השושלת ה-20, ובעקבות כך הכריז על הכהן הגדול מנוא אמון, חרי-חור, כפרעה. אירוע זה הביא לחלוקתה של מצרים בקרב השושלת החדשה שצמחה בדרום מצרים ובירתה נא אמון (תבאי), לבין יורשי השושלת הקודמת בצפון המדינה שבירתם הייתה טאניס. כיום ניתן לבנות רשימה של שליטיהם הראשונים של השושלות המקבילות, אולם סופן קשה למעקב וזאת בשל חוסר תיעוד שנבע מתוהו ובוהו שלטוני במדינה. הממלכה מתחלקת לצפון ולדרום.

[עריכה] השושלת שמלכה בטאניס

• נס בא נב צ'ד
• אמנמניסו
• פאוסנס הראשון
• אמנופ
• אוסוחור
• סיאמון
• פאוסנס השני

[עריכה] שושלת חרי-חור בנוא מון

• חרי-חור
• פיאנק (יש הטוענים שהיה רק כוהן גדול ולא שליט בפועל בממלכה)
• פינצ'ם הראשון
• מחסרתא
• מנ חפ רע
• סמנדס השני
• פינצ'ם השני
• פסוסנס השלישי (כיום יש הסכמה לגבי היותו למעשה פאוסנס השני).

[עריכה] השושלת ה-22

רוב מלכי השושלת ה-22 היו למעשה מלכים ממוצא לובי שהשתלטו בהדרגה על הממלכה

[עריכה] השושלת ה-23

כבר בסוף תקופת השושלת ה-22 החל השלטון המרכזי בממלכה מתפורר. מצב זה נוצל על ידי שליטי העיר בובסטיס שבצפון להקמת שושלת מקבילה לשושלת ה-22, השושלת ה-23. פילוג זה התווסף על הפילוג הקיים בין הצפון לדרום מתקופת השושלת ה-21 ולמעשה בתקופה זו היו במצרים מלכים כמספר משפחות האצולה.

ברשימה המובאת כאן מצוינים השליטים המתייחסים למלכי השושלת ה-22:

• פדיבאסטט
• שושנק הרביעי
• אוסורכון השלישי
• תקלות השלישי
• רודאמון
• איופוט

[עריכה] השושלת ה-24

השושלת ה-24 הייתה שושלת קצרה בת שני פרעונים בלבד אשר התקיימה בשנים 727-715 לפנה"ס במצרים התחתונה:

[עריכה] השושלת ה-25

במקביל לשושלת ה-24 שמלכה בצפון המדינה, התקיימה בדרום השושלת ה-25, שושלת של מלכים אשר פלשו לאזור מנוביה. תקופה זו הייתה משופעת במלחמות פנים ארציות כמו גם באיום מתמיד מצפון של ממלכת אשור. ואמנם, סופה של השושלת הגיע מאשור אשר כבשה את האזור כולו והבריחה את שליטי השושלת חזרה לנוב. זהו למעשה סוף תקופת שלטון המצרים במצרים ותחילת שלטון הזרים במדינה.

[עריכה] התקופה המאוחרת

[עריכה] השושלת ה-26

שליטי השושלת ה-26 היו אלו אשר גירשו את האשורים בעזרת צבאות של שכירי חרב יוונים. מלכי שושלת זו היו בעלי מעורבות גבוהה במתרחש באזור המזרח התיכון כולו באותה התקופה.

[עריכה] התקופה הפרסית

[עריכה] השושלת ה-27

בשנת 525 לפנה"ס נכבשה מצרים בידי הפרסים והממלכה סופחה לשטח פרס עד לשנת 404 לפנה"ס. בתקופה זו ראו המלכים הפרסים בעצמם כפרעוני מצרים בני השושלת ה-27:

[עריכה] השושלת ה-28

לשושלת ה-28 היה פרעה אחד: אמירתאיוס, אשר מרד בשליטים הפרסיים וחידש את השלטון המצרי במדינה

• אמירתאיוס (404- 398 לפנה"ס)

[עריכה] השושלת ה-29

שושלת ששליטיה היו ממוצא מצרי, אך הסתמכו רבות על עזרת היוונים במלחמתם נגד הפרסים

[עריכה] השושלת ה-30

ידועה גם כשושלת האחרונה של הפרעונים המצרים. בתקופה זו הפנו המצרים עורף ליוונים ובתגובה חברו האחרונים לפרס במלחמתה מול מצרים:

[עריכה] השושלת ה-31

השלטון הפרסי החדש במצרים מעמיד את פרעוני השושלת ה-31:

[עריכה] אחרי כיבוש מצרים בידי אלכסנדר הגדול

יש המונים את המלכים המקדונים אשר הביסו את פרס כחלק ממלכי השושלת ה-31:

[עריכה] השושלת התלמאית

ערך מורחב – בית תלמי

אחרי מות אלכסנדר הגדול, תלמי, אחד הקצינים הבכירים של אלכסנדר, נטל את השלטון במצרים והתחיל את השושלת התלמאית. זוהי שושלת השלטון האחרונה של מצרים, לפני הפיכתה לפרובינציה רומית. ברשימה זו נכללות גם נשותיהם של המלכים.

תקופה זו מתאפיינת בשלטון משותף של מס' מלכים. לעתים מספר אחיו יחדיו, לעתים עם אחד ההורים. השלטון המשותף לא היה רציף, והשותפויות השתנו בהתאם לצרכים הפוליטיים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עוד על תפיסת החיים והמוות במצרים העתיקה מאתר אקרופוליס החדשה
• רשימת מלכי מצרים ומאמרים עליהם תוך סיקור ומחקר על תקופתם (באנגלית).
• מחקר שופך אור חדש על התיארוך בתקופת הפרעונים, אתר "הידען", 20.6.2010.