דיוקן של נוסטרדמוס שצוייר על ידי בנו סזאר
מישל דה נוטרדם, או נוסטרדמוס (14 בדצמבר,1503 - 1 ביולי 1566) היה אסטרולוג ורופא צרפתי ממוצא יהודי. הוא התפרסם לראשונה בזכות הטיפול הרפואי החדשני שלו למגפה שפרצה בשנת 1546. שנים מספר לאחר מכן הוא נודע כסופר של "מאות", חרוזים של מאות בתים שהתיימרו לנבא את העתיד. בתקופה שבה אסטרולוגיה הייתה מאוד אהודה, נוסטרדמוס זכה להתקבל אצל חברי בית המלוכה הצרפתי, ובהם קתרינה דה מדיצ'י.
כיום, בעיני רבים כתביו של המלומד מהמאה ה-16 הם לא יותר מג'יבריש לא מובן, אבל הנוסח המעורפל שלהם הוא כנראה שעשה אותם מספוא לצרכני נבואות. דאווה סובל, העורכת המדעית לשעבר של השבועון טיים אומרת כי "יש ליחס את נבואותיו של נוסטרדמוס לדמיונו ואת הצלחתו לכריזמה שלו."
נוסטרדמוס בנה את תדמיתו כרופא בעל כישורים יוצאי דופן שעזר בנדיבות לעניים. סבו פייר עבד אף הוא כרופא, מקצוע מבין הבודדים שהיה פתוח ליהודים באותה תקופה. נוסטרדמוס, כך נאמר, עזר במיוחד לנפגעי דבר שהחלימו ממחלתם. כמה פרשנים מודרניים טוענים שהיה לו ידע על טיפול נכון בזיהומים הרבה יותר משהיה לתקופתו, ורק העמיד פנים שהשתמש בתרופות עשביות כדי להימנע מצרות עם השלטונות שיכלו לשרוף אותו על המוקד באשמה של כישוף. ב-1537 מתו אשתו ושני ילדיו ממחלת הדבר, בשעה שהיה בדרכו למטופל במחוז כפרי רחוק. מאוחר יותר נישא נוסטרדמוס שנית לאלמנה עשירה בשם אן פוסארד גאמל, שילדה לו שלושה בנים ושלוש בנות.
עמיתיו דיווחו על כך שעבד קשה וישן מעט, ונהנה מבריאות טובה עד לגיל מתקדם, אז סבל מהתקף הצטננות. הוא נפטר בגיל 63 מדום לב בשנתו, כשנה לפני התאריך בו חזה שימות.
מאחר שהיה מפורסם עוד בחייו, מה שידוע לנו עליו הוא אוסף אגדות. סיפור אחד מספר על כך שהוא כרע ברך לפני נזיר פרנציסקני פשוט וצעיר, האח פליס פרטי. נוסטרדמוס נשק לגלימתו של הנזיר הצעיר בהסבירו שכך הוא מביע את הערכתו לאפיפיור. לא הייתה זו טעות בזיהוי, נטען בביוגרפיה שלו, אלא בכושר נבואי, מאחר שפרטי הוכתר מאוחר יותר לאפיפיור סיקסטוס החמישי בשנת 1585, 19 שנה לאחר מותו של נוסטרדמוס. אגדה אחרת מספרת על נסיעתו של נוסטרדמוס לפריז לבקשתה של המלכה קתרין, כאשר התעורר בלילה לשמע נקישות על דלתו. עבד צעיר נבהל מאובדן כלב הציד האהוב של אדונו, קיווה שהחוזה המפורסם יוכל לעזור לו. נוסטרדמוס ענה על הבקשה בלא שיקום ממיטתו ובלא שהצעיר יספיק לשאול את השאלה. הוא הורה לצעיר לצאת החוצה לדרך המובילה לאורליאן שם ימצא את הכלב מובל ברצועה. ואכן, כך ממשיך הסיפור, נמצא הכלב כעבור שעה.
בשנת 1550, לאחר שני עשורים של עבודה בתחום הרפואי, פרסם נוסטרדמוס את הראשונה באלמנכים השנתיים שלו. האלמנך, כמו גם ה-15 שבאו בעקבותיו הכילו מידע נבואי קריא, כמו מועדי המצבים הירחיים עם הפניות לאירועים צפויים שהרחיבו את אופק הידע האסטרולוגי.
כעדות לפופולריות שלו, המשיכו מו"לים רבים להדפיס את ה"מאות" במשך למעלה מ-400 שנה.
[עריכה] קישורים חיצוניים